החלטה בתיק ת"א 21607-06-11

1.         בפני בקשתה של התובעת, להורות למשיבים להשלים את גילוי המסמכים בנוגע לסעיף 3 לתצהיר גילוי מסכים של המשיבים . 

2.         בסעיף 3 לתצהיר המשיבים בנוגע למסמכים המצויים בחזקתם נאמר: "חומר שהוכן לקראת המשפט (מסמכים שהינם בין עו"ד- לקוח)".

              המבקשת טוענת, כי המשיבים הודיעו לה כי במסגרת החומר האמור בסעיף 3, מצויה קלטת הנוגעת להליך, אך הם מסרבים לגלות אותה בפניה. 

               מכאן הבקשה לגילוי הקלטת , ככל שמצויה כזו (להלן-"הקלטת") , אם בכוונת המשיבים להגישה לבית המשפט בישיבת ההוכחות.

3.        יוער ויובהר, כי לא הוגשה כל בקשה מטעם המשיבים לדחיית מועד גילוי של מסמך או קלטת או להורות על חיסיון הקלטת וכפועל יוצא, לא הוגש תצהיר מטעם המשיבים ממנו ניתן יהיה ללמוד על טיב הראייה החסויה שלא הוכחש כי הם עשויים להגישה להוכחת הגנתם.  בהיעדר בקשה ותצהיר של המשיבים בנוגע לאותה ראייה, נמנע מבית המשפט ומהמבקשת, לדעת בין מי למי נערכה השיחה שהוקלטה ולו גם לצורך בחינת טענת המשיבים בדבר חיסיון עו"ד -לקוח לגביו הוצהר בסעיף 3 לתצהיר גילוי מסמכים. 

              המשיבים טענו בדיון, כי אם תוצג אותה ראייה בשלב זה של הדיון בפני המבקשת יהיה בכך כדי להפריע לבירור האמת הואיל והמבקשת , תתאים את גרסתה לאמור בחומר שיוצג בפניה במסגרת גילוי מסמכים. 

4.         המבקשת טוענת מנגד, כי ככל שעסקינן בראייה שתוגש במסגרת ההליך, הרשות בידה לעיין בו ולא הוצג "טעם מיוחד" לדחיית מועד גילויה. אין לפגוע בזכותה להוכיח את תביעתה ועל המשיבים להציג כל מסמך רלוונטי לתביעה ככל שבכוונתם להגישו לבית המשפט בשלב מאוחר יותר, בין אם הוא נוצר עובר להגשת התביעה ובין אם לאחר הגשתה, כפי שהודע ע"י המשיבים כי עסקינן בחומר מאוחר שנערך לאחר שהוגשה התביעה. 

דיון :  

5.         "הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע רלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" (א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 198).

            מסמכים הנזכרים בכתבי טענות או בתצהיר של בעלי הדין וכן מסמך שהוכן לקראת משפט יכול שייהנה מחסיון אם הוגשה בקשה לגביו, ככל שבית משפט ישתכנע כי  קיים טעם מיוחד לאי הצגתו בשלב מוקדם של גלוי מסמכים הואיל והצגתו, עשויה להביא את בעל הדין לשבש את ראיותיו ולא יהיה בגילוי כדי לסייע בחשיפת האמת ובהחלטתו, יטה בית המשפט לסטות מכלל הגילוי המלא כשהמחלוקת סבה על "עצם קיומו של האירוע" לגביו הוגשה התביעה (רע"א 4249/98 סויסה נ. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פד"י נה(1) 515 , להלן- "הלכת סויסה" שהורחבה גם לתביעה שלא על נזקי גוף כאמור ברע"א 4846/11 בן עידן יצור ופתוח בע"מ נ. אשר אברג'ל, פורסם בנבו). יחד עם זאת, השימוש בהלכת סויסה לדחיית מועד הגילוי, נעשה בצמצום ורק היכן שקיים "טעם מיוחד" לכך.

            בנוסף, במסגרת בירור בקשה לדחיית מועד גילוי מסמך, רשאי בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיף 119 לתקנות סדר הדין האזרחי ולעיין במסמך בעצמו על מנת לעמוד על הפער הקיים בין העובדות המתוארות בכתב התביעה ובין תיאור של העובדות במסמכי הנתבע אשר הוא מבקש לדחות את הצגתם.

6.         בהחלטתי מיום 06/06/12 הוריתי למשיבים להודיע אם בגדרו של סעיף 3 לתצהיר גילוי מסמכים שלהם קיימים מסמכים שאינם בינם ובין בא כוחם על מנת לעמוד על טיב המסמכים אותם הם מסרבים לגלות לצד האחר. המשיבים לא הגישו הודעה מפורטת וחזרו על  הודעתם הכללית לפיה המסמכים נהנים מחיסיון עו"ד - לקוח אף שכאמור, לא הוכחש כי עסקינן בהקלטה ומטיעוניהם עולה כי חשיפתה עשויה לשיטתם, להשפיע על גרסת המבקשת. מכאן אני למדה, כי מי מטעם המבקשת נוגע לתוכנה של ההקלטה לכאורה.  

7.         בנסיבות אלו , לאור עמדתם הכללית והמעורפלת של המשיבים שביכרו שלא לגלות דבר לעניין טיבו של החומר החסוי ולא הגישו בקשה הנתמכת בתצהיר להוכחת קיומו של "טעם מיוחד" לדחיית מועד גילויו ומשהוצגה המסכת העובדתית של המבקשת בכתבי הטענות ובישיבת קדם המשפט, לא השתכנעתי כי קיים חשש לשיבוש האמת ויצירת גרסה בדויה ע"י המבקשת אם תוצג בפניה הקלטת במסגרת גילוי מסמכים. ממילא, לא תיגרע זכותם של המשיבים לטעון כנגד מהימנות גרסתה של המבקשת בתצהיריה, ככל שתשנה מגרסתה בכתב התביעה לאור גילוי החומר החסוי.

            על חשש כדוגמת חששם של המשיבים, מצינו בעניין בקשה לשינוי סדר הבאת ראיות מצינו רע"א 5266/10 פלוני נ. מרכז רפאל ואח', פורסם בנבו:          

            "הסיכון שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים הוא סיכון כללי, הקיים ברוב רובן של התביעות, והוא אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל" (וראו בר"ע 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד, פורסם בנבו, ניתן ביום 13.12.04 ). נכונים גם בנוגע לראיות מטעם נתבע ויפים הדברים לעניין גילוי מסמכים בעניינינו.

8.        בנוסף, קלטת או כל מסמך המשקף שיחה שנערכה בין בעלי הדין או מטעמם, אינה נכנסת לגדר חיסיון עו"ד- לקוח ונידחה ניסיונם של המשיבים להכלילו ככזה (בסעיף 3 לתצהיר גילוי מסמכים)  ולא בכדי, לא הוגשה בקשה לחסיון עו"ד - לקוח בנוגע אליהם.

              מעבר לכך, ככל שמסמך נהנה מחיסיון עו"ד -לקוח אין אמנם לחייב את גילויו בפני הצד השני אך בה בשעה, לא ייעשה בו שימוש גלוי ובכלל זה בהגשתו לבית משפט (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית  הדסה נ' עפרה גלעד, פורסם בנבו).

              לפיכך ובהיעדר פרטים בנוגע לקלטת, ככל שמדובר בקלטת או בתיעוד אחר של שיחה בין בעלי הדין או מי מטעמם אין לדחות את מועד הצגתה ויש לממש את עקרון הגילוי המבטיח טקטיקה פסולה של הפתעת היריב. בת.א. (מחוזי י-ם) 8386/06 ציון כהן ניר נ. יאיר דריינוף, פורסם בנבו, ניתן ביום 11/03/08 נאמר על שיחה בין בעלי דין שתובע ביקש לדחות את מועד הצגתה לאחר תצהיר הנתבע: "אכן, המשפט יוכרע על פי ממצאי מהימנות שייקבעו לאחר שמיעת העדים. אולם הגינותו של ההליך תפגע, אם צד אחד הכין את תצהיריו כשלפניו תעתיק אותה שיחה אשר אותה יזם ולה היה שותף , ואילו הצד האחר יהיה מנוע מכך" (סעיף 13 להחלטה וראו בר"ע (מחוזי י-ם) 3207/07 דוידוביץ  נ. בי"ס יפה נוף, פורסם בנבו; ת.א. 30154/94 עזבון המנוח מרים חורשידי ז"ל נ' בי"א גאולה בע"מ ואח').

9.      לאור האמור, אני מורה למשיבים להציג את ההקלטה ו/או תיעוד שקיים לגביה על מנת שה"קלפים" יהיו פתוחים והמבקשת, לא תופתע מראיות שלא הוצגה בפניה וימנע ממנה לבדוק אותה ולהכין את ראיותיה כראוי מחמת אי גילויים. אי גילוי כאמור, יהיה בו כדי למנוע מהמשיבים להציג את אותה ראייה בשלב מאוחר יותר.